למה אתם חושבים מה שאתם חושבים?

רציתי לכתוב פוסט על אמונה. מה אנחנו מאמינים שנכון ומה אנחנו מאמינים שלא נכון.

רציתי לכתוב פוסט על דעות.

למה מחזיקים בדעה אחת מול אחרת.

רציתי לשתף בהתבוננות על דיונים.

איך שני צדדים שמתדיינים כדי להשמיע במקום לשמוע,

אף פעם לא משנים דעתם.

רציתי לכתוב על היאחזות.

היאחזות חזקה במלוא הכח בדעה קיימת,

שרק הולכת ומתחזקת בזמן התנצחות מול דעה אחרת.

ותהיתי מה יותר חשוב בעיני האדם,

לדעת את האמת על באמת, או לא להיות הצד "הטועה"?

והאם הפחד שיחשבו עלינו, או שנחשוב על עצמנו,

שבעצם לא ידענו את האמת, מונעת מאיתנו לראות את האמת?

רציתי לתהות על מתי בעצם אנשים פתוחים לשמוע דעה?

האם בישיבה מול המסך? שקטים ומתמסרים לתוכן שנזרק על הצופה?

האם רק כאשר שומעים דעה שמחזקת דעה שאנחנו מחזיקים בה?

ואיך הדעה הזו בכלל הגיעה למוח שלנו?

רציתי לכתוב הרבה.

תהיתי על הקשב של הקוראים, שלכם, אתם שם מהצד השני.

תהיתי כמה עמוק אפשר להגיע באמצעות מילים,

מילים שנתקלים בהן ככה פתאום. בלי הכנה, בלי כוונה.

האם יש ביכולת של פוסט אקראי,

לגרום לאדם לתהות על דברים שהוא מאמין שהוא יודע?

האם אפשרי לשתף אמונה שונה משל הקורא,

שלא תעורר התרסה וצורך להגן על הדעה שבה הוא מחזיק?

הרבה תהיות, הרבה טקסט.

עכשיו גם אתם תוהים יחד איתי.

בתמונה: איב תוהה על האמת שהיא חושבת שהיא יודעת.

מחשבה אחת לזיכוך הדברים - אל לנו לאחוז בדעותנו בכח.

אל לנו להאמין שמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, הוא האמת היחידה.

חשוב יותר לשמוע מלהשמיע.

אל לנו לתת לאמונה, שאנחנו כבר יודעים דבר מה,

למנוע מאיתנו לזהות את האמת, כשאנחנו רואים אותה.