רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2020

למה אתם חושבים מה שאתם חושבים?

תמונה
רציתי לכתוב פוסט על אמונה. מה אנחנו מאמינים שנכון ומה אנחנו מאמינים שלא נכון. רציתי לכתוב פוסט על דעות. למה מחזיקים בדעה אחת מול אחרת. רציתי לשתף בהתבוננות על דיונים. איך שני צדדים שמתדיינים כדי להשמיע במקום לשמוע, אף פעם לא משנים דעתם. רציתי לכתוב על היאחזות. היאחזות חזקה במלוא הכח בדעה קיימת, שרק הולכת ומתחזקת בזמן התנצחות מול דעה אחרת. ותהיתי מה יותר חשוב בעיני האדם, לדעת את האמת על באמת, או לא להיות הצד "הטועה"? והאם הפחד שיחשבו עלינו, או שנחשוב על עצמנו, שבעצם לא ידענו את האמת, מונעת מאיתנו לראות את האמת? רציתי לתהות על מתי בעצם אנשים פתוחים לשמוע דעה? האם בישיבה מול המסך? שקטים ומתמסרים לתוכן שנזרק על הצופה? האם רק כאשר שומעים דעה שמחזקת דעה שאנחנו מחזיקים בה? ואיך הדעה הזו בכלל הגיעה למוח שלנו? רציתי לכתוב הרבה. תהיתי על הקשב של הקוראים, שלכם, אתם שם מהצד השני. תהיתי כמה עמוק אפשר להגיע באמצעות מילים, מילים שנתקלים בהן ככה פתאום. בלי הכנה, בלי כוונה. האם יש ביכולת של פוסט אקראי, לגרום לאדם לתהות על דברים שהוא מאמין שהוא יודע? האם אפשרי לשתף אמונה שונה משל הקורא, שלא ת...

בואו נדבר על חירות

תמונה
  בואו נדבר על חירות. כי למה לא? כל הסימנים מבקשים שיחה על חירות. מגיעות אלי ברכות אוהבות מאנשים שאני אוהב, עם מוטיב חוזר כמעט בכל ברכה - שנחזור לשיגרה, שנחזור לחירות. שנחזור לחירות. נשמע כל כך פואטי. שנחזור לחירות. זה עטוף בגעגוע וכמיהה. שנחזור לחירות. עושה אידיאליזציה נהדרת לתקופה שאבדה לנו. שנחזור לחירות. מכיל תסכול וכאב על התקופה הנוכחית. שנחזור לחירות. מחבר אותנו בסולידריות גדולה. פתאום אנחנו מבינים שכולנו לא חופשיים. כלואים ותלויים במערכות גדולות מאיתנו שיצילו אותנו, שיאפשרו לנו לחזור לשיגרה. אבל האם לחזור לשיגרה זה באמת לחזור לחירות? האם בכלל היינו חופשיים? האם אי פעם הייתה לנו חירות אמיתית? מה זו השיגרה הזו שכולם כמהים לחזור אליה? את השיגרה כפי שחיים אותה מרבית האנשים, עזבתי לפני כשנה. והיא כללה הבנה עמוקה שנבנתה מיום ליום - שאנחנו רחוקים מחופש. רחוקים מחירות. היו הרבה תלונות ואי שביעות רצון מסביבי ובתוכי, שיחות שמלאות בתלונות ומשאלות לשינוי - לחופש אמיתי. אנשים לפעמים קיוו בעומק ליבם להיות חולים, רק בשביל להישאר בבית ולנוח. אנשים באמת נהיו חולים, כי משאלת ליבם היתה כל כך ח...